החלטה בתיק סע"ש 29291-09-13

1.     זוהי החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה (להלן - הבקשה).

2.     הסעד שהתבקש בכתב התביעה המקורי (אשר הוגש ביום 16/09/2013), כלל מתן צו הצהרתי המכריז על בטלות פיטורי המבקשת ולחילופין התבקש פיצוי בגין פיטורין שלא כדין.

3.     ביום 28/10/2013, הגישה המבקשת לבית הדין את הבקשה דנן.

4.     המבקשת טוענת כי בנסיון לסיים את התיק בפשרה מחוץ לכתלי בית הדין, הסכימה המשיבה לשלם למבקשת פיצויי פיטורים והתנתה זאת בחתימה על מסמך שכותרתו "אישור קבלת פיצויי פיטורין והעדר תביעות" אשר צורף לבקשה. לכך לא הסכימה המבקשת ומכאן הבקשה שלפני.

5.     המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה לא הגישה עד למועד זה כתב הגנה משום המגעים שהתנהלו בין הצדדים מחוץ לכתלי בית הדין. עוד טוענת המשיבה כי שילמה למבקשת את יתרת הפיצויים המגיעה לה (העתק התכתובת צורף לתגובת המשיבה).

6.     לאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח בפניי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל .

7.     תקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, קובעת את סמכותו של בית הדין להתיר תיקון של כתב טענות שלב של ההליך, ובכלל זה אפילו החלה שמיעת הראיות (בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו (4) 130 (1982)).

8.     כמו כן, על פי ההלכה הפסוקה, בתי הדין לעבודה נוקטים בגישה המתירה תיקונם של כתבי טענות, בפרט שמדובר בשלב מקדמי של ההליך. וכך נקבע בבית הדין הארצי בבר"ע 14760-03-12 אפלברג עמוס נ' מכון היהלומים הישראלי בע"מ (ניתן ביום 15.07.2012):

" ככלל, ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות".

ובהמשך: "בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם, ובין האינטרסים של הציבור. לא הרי בקשה המוגשת בתחילתו של ההליך, אפילו חלף זמן לא מבוטל מתחילתו, כבקשה המוגשת על סיפה של ישיבת ההוכחות ולאחר שכל ההליכים המקדמיים מוצו. במלאכת האיזון יש להביא בחשבון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, יש להביא בחשבון לא רק את האינטרס של התובע למיצוי עילות תביעתו אלא גם את 'עינוי הדין' שנגרם לנתבע ואשר לא בהכרח ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות. עוד יש להביא בחשבון את התנהלות התביעה, שכן זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת ואין להתיר מצב בו זכות הגישה של האחד חוסמת את זכות הגישה של האחר. ניהול לא יעיל של הליכים ושל משאבי ההתדיינות פוגע בזכות הגישה של הציבור לערכאות. לפיכך - מקום בו תובע מבקש לתקן את תביעתו יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של הענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות 'גמיש' בהענות לבקשות לתיקון כתב התביעה".

9.     בעניינו, אין מדובר בתיקון העשוי להעלות כדי נזק למשיבה או כדי פגיעה בסיכויי הגנתה. אף היא לא טענה זאת. מנגד, מדובר בתיקון הסעד המרכזי והיחיד המופיע בכתב התביעה. חסימת האפשרות לתקן את כתב התביעה תביא לכך שהמבקשת לא "תקבל את יומה" בבית הדין.

10.                        לאור זאת, ובשים לב לכך שטרם הוגש כתב הגנה מטעם המשיבה, אני נעתרת לבקשה ללא צו להוצאות.

11.                        כתב התביעה המתוקן שהוגש על יד המבקשת בצירוף לבקשה - מתקבל לתיק בית הדין. המשיבה תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום ממתן החלטה זו.

12.                        בשולי הדברים ולאור העובדה שאכן עולה מהתיק כי נעשו מאמצים להגיע להבנות - כי הצדדים ייעשו מאמץ נוסף לסיים את התיק בהבנות - וככל שיבקשו - ניתן יהיה להפנות את התיק לגישור פנימי לצורך סיום ההליך.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ד, ( 13 ינואר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: